בלוג זה יעסוק ב קואצ'ינג והתמודדות היום יומיות בחיי
לפני כול אציין כי אני לא קואצ'רית , כן למדתי המון מאתרי אינטרנט ולמדתי מה הכי אפקטיבי בשבילי
אני חושבת שאם היה מקצוע שיכולתי ללמד זה איך ללמד את עצמך ..
כן נשמע מצחיק אולי ,אבל מאוד שימושי אם זה בעבר הרחוק ללמוד לבגרות לבד , ללמוד קידום בניית אתרים , ללמוד יצירה וכול היוצא בזה
שאדם מתעניין ורוצה ללמוד
הפכתי לכזו בביום שאמי אמרה לאחותה (שבמקרה הקשבתי )"תלמדי מטעיות של אחרים " ומאז הקשבתי לשיחות ותמיד נסתי להגיע למסכנות (מגיל 5 בערך)
מזה קואצ'ינג ?
בדרך כלל שוכרים את שירותיו והוא אמור להדריך אותנו להצלחה
עם זה ללמוד איך מתמודדים עם קושי ואם זה לדעת איך ממשיכים כש"תקוע"
להיות חזק ולא להישבר .
שמעתם על פסיכולוג ?
אני מניחה שכן , אספר לכם בקצרה כשאבי נפטר כשהייתי קטנה
חייבו אותי ללכת לשם וגליתי עולם נפלא
גליתי על העולם שלי
הפסיכולוג תפקידו להקשיב ולכוון אותך כדי שאתה תוכל להבין מה אתה רוצה ומה טוב לך
הם לא נותנים עצות הם גורמים לך לתת אותם איך ?
זה שאנו מדברים בקול יוצר סדר ברגשות שלנו וכך אנו מבנים יותר טוב את עצמנו וכן הכתיבה כלי אדיר
זוהי התקשורת שלנו כול העולם מבוסס על תקשורת יום יומית עם החברה אבל בעיקר עם עצמנו .
מי אני ואיך הגעתי להחלטה לפתוח בלוג שכזה
שמי "עלומה "
החיים לא מאירי פנים להרבה ולא תמיד העניין הוא הכסף הוא גם הרגש בעיקר הרגש
הסביבה והדרך התמודדות שהופכת לאוטומטית באיזה שהוא שלב לאחר שאבי נפטר בפתאומיות בהיותי בת 11 שנה
הפכתי אט אט לילדה סגורה ועצובה בורחת ולא מתמודדת ושמה __ על כול העולם
רבתי עם העולם ולא השלמתי עם המציאות היו רגעים טובים אבל הרבה יותר רגעים קשים
וכשהגעתי לגיל העצמאות נשברתי , לא ידעתי להתמודד וסבלתי בצבא המון ... היו לי תוכניות והיה לי ברור שאני " יהנה מהחיים"
אט אט גילתי שכסף לא גודל על העצים וחברים צריך לטפח ולהיות טיפוס בודד כמו שרציתי להיות זה לא הכי כיף
יכול להיות שהגורל הגדיר לי שלא היו לי חברים כי באמת שנתקלתי באנשים די מוזרים שהחלטתי לא להתחבר איליהם אך גם אני מעט מוזרה
וצריך לקבל את השוני של האחר
אמנות שבנו אותי הפילו אותי והקימו אותי גרמו לי להחליט ולגבש דעה אחת ברורה
" יש אלוהים .. הוא לא מתערב הוא בצידו ואני בצידי כדי להצליח אני יעשה את הדברים בעצמי קטנים או גדולים ויעשה לבדי "
הכוח = רצון
והיאוש = ויתור
לשרוד = זה להתאפק
להתקדם = צריך בזהירות
ליפול = כדי לקום
לקום= כדי להצליח
עם כול הקושי של ליפול בעוד נפלתי המון
ברחתי יותר מכול אדם שהכרתי
חשבתי להתאבד בלי סוף
ואז גם נסתי , למזלי לא היו מספיק כדורים שתיתי כול מה שהיה לי
הייתי מסטולה כמה ימים
נכנסתי להתאוששות בתמיכה דיסקרטית ולמזלי לא פינו אותי לבת החולים כי מי שמבין יבין שעוברים למחלקה פסיכיאטרית .
כגודל הציפיות כך גודל האכזבות לא לצפות בסדר לרצות בעדינות לרצות ולעשות
גם בעדינות לאט לאט ולפי הכוח
אני , אני נשואה , גם בעלי ניסה ... זה היה מראה כואב
כרגע אנחנו חיים בנפרד בגלל שיקולים כלכליים אני אצל ההורים והוא עם ספתא שלו ...
הוא עובד ואני לא
אני בטח אשתף בעתיד תחושות ומחשבות ותגלו עוד הרבה על עברי
היה היה לי רע רע מאוד אבל החלטתי לשנות
הבלוג נקרא " יומן משכנתאות " כי זו המטרה שלי לקבל משכנתא ולקנות דירה
חלום נפוץ
אבל לא כמו לכלום לי זה קצת יותר קשה כי אני צריכה לשנות הרגלים ולהתמודד גם עם דברים שאחרים בדרך כלל לא התמודדו
לא משנה מה אתם עברתם יותר או פחות ממני אם יש דרך יעילה להתמודד זה באמצעות תקשורת בין אישית ובכתב הצבת מטרות
וגם אם לא הולך לשתף לפרוק לאגור כוחות מחדש ולהמשיך ...
;){kind=link}